<h1>האורה לרש"י סימן ק"י</h1>
<h2>דף מב:</h2>
ולא מיבעיא היכא דאיתיה לאיסורא בכלי שאסור הכלי, אלא אפילו הרתיח האיסור בכלי אחד ונתנהו רותח בכלי אחר נאסר אף האחרון, כדתנן [זבחים צ"ה ע"ב] אחד כלי שבישל בו, ואחד כלי שעירה לתוכו רותח אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים, טעונין מריקה ושטיפה, והוא הדין לכלי חרס שטעינין שבירה, דתנו רבנן אשר תבושל בו ישבר [ויקרא ו' כ"א] אין לי אלא שבישל בו, עירה לתוכו מניין, תלמוד לומר אשר תבושל בו ישבר.
